הכרעת דין בתיק תת"ע 3638-08-10 - פסקדין

1. הנאשם הואשם כי בתאריך 30/6/09 בשעה 18:17, בכביש 65, נהג ברכב שלא בצידו הימני הקיצוני של הכביש, בניגוד לתקנה 35 לתקנות התעבורה.

2. אין מחלוקת כי הנאשם נהג ברכבו הפרטי, במועד ובמקום המצוינים בכתב האישום. אין אף מחלוקת כי הנאשם שם פעמיו לנתיב השמאלי על מנת לפנות שמאלה לכיוון עפולה.

3. המחלוקת נעוצה בשאלה באיזה שלב של הנסיעה עבר הנאשם לנתיב השמאלי ומה המרחק שעבר בנסיעה על הנתיב השמאלי של הכביש.

4. במסגרת פרשת התביעה העידה השוטרת סמ"ר פרץ ליטל. בגין האירוע דנן ערכה העדה "הודעת תשלום קנס", אשר סומנה ת/1. בעדותה, אישרה העדה את אמיתות תוכן הדו"ח.

לאור עדות סמ"ר ליטל פרץ ועל פי ת/1, בתאריך 30/6/09 בשעה 18:17 נהג הנאשם ברכב פרטי, בכביש 65, מכוון כללי עוקף עפולה לכיוון צומת הסרגל, ולאורך 2-3 קילומטרים נסע הנאשם בנתיב השמאלי, כשלא היו מצדו הימני או לפניו כלי רכב או מכשול שמנעו מן הנאשם לחזור לנתיב הימני. העדה שמרה על קשר עין רצוף עם הנאשם עד לעצירתו, שכן  נסעה אחרי הנאשם, בנתיב השמאלי, לאורך 2-3 קילומטרים ולכן היתה עדת ראיה למהלך הנסיעה, למיקום הרכב לאורך הנסיעה ולמשך הנסיעה בנתיב השמאלי. 

העדה הוסיפה כי נסעה ברכב משטרתי שכור אחרי הנאשם, כשעל גג הרכב אור כחול מהבהב, הבהבה באורות הרכב לנאשם ואף צפרה, על מנת לסמן לו לשוב לנתיב הימני, אך הנאשם לא שת ליבו לכל אלה והתמיד בנסיעה בנתיב השמאלי.

בנהיגתו בנתיב השמאלי, לאורך 2-3 קילומטרים, למרות שנסעה אחריו וסימנה לו לשוב לימין, גרם הנאשם לכלי רכב שנסעו אחריהם, לעקוף מימין את רכב הנאשם ואת הניידת. 

הנאשם עימת את העדה עם גרסתו לפיה נסע רק 50-70 מטרים בנתיב השמאלי, אך העדה שללה אפשרות זו מכל וכל והתמידה בגרסתה כי נסע 2-3 קילומטרים בנתיב השמאלי.

5. נתתי אמון מלא בגרסת עדת התביעה. מהימנות העדה עולה מאופן העדתה ומתוכן העדות. העדות מפורטת ועקבית ותשובות העדה בחקירה הנגדית היו ענייניות ומקצועיות. העדה ערכה דו"ח מפורט וברור מיד לאחר האירוע ותכני עדותה עלו בקנה אחד עם תוכן הדו"ח.

6. במסגרת פרשת ההגנה העיד הנאשם.

הנאשם העיד בראשית כי במועד האירוע נסע מכוון כללי טבריה לכיוון עפולה ברכבו הפרטי. בכפר תבור העלה לרכבו טרמפיסטית שביקשה להגיע לכביש הסרגל. לדבריו, נסע בנסיעה רגילה בכביש עוקף עפולה לכוון כביש הסרגל, בצדו הימני של הכביש וכ-50-70 מטרים לפני הרמזור לפניה שמאלה לכוון עפולה, אותת ועבר לנתיב השמאלי. הנאשם טען כי השוטרת עקפה את רכבו מצד ימין וחסמה את דרכו וכי עד אז לא הבחין כי נסעה אחריו.

7. גרסת הנאשם ביחס למרחק שנסע בנתיב השמאלי, הנה "עדות כבושה" ואין כל הסבר סביר בצד "כבישתה".

בדו"ח ת/1 העלתה השוטרת על הכתב כי הנאשם נסע בנתיב השמאלי 2-3 קילומטרים ולא שמר על הימין. בתגובה לאמור ענה הנאשם: "אני רציתי לפנות שמאלה לעפולה".

הנאשם אישור בעדותו (עמ' 4 ש' 15-20 לפרוטוקול) כי זו היתה תגובתו היחידה לאשמה שהוטחה בפניו ע"י השוטרת בזירת האירוע.

במסגרת עדותו בבית המשפט מיום 24/03/11, טען הנאשם, לראשונה , כי עבר לנתיב השמאלי רק 50-70 מטרים לפני הפניה שמאלה.

ההלכה היא כי משקלה הראייתי של עדות כבושה הוא מועט, אך ניתן להתחשב בה אם הוצג הסבר מניח את הדעת ל"כבישת" העדות. הלכה זו הוצגה ויושמה בע"פ 6992/08 ירון כץ נ' מדינת ישראל; רע"פ 6582/09 עומרי מנור נ' מדינת ישראל; ע"פ 202/56 פרקש נ' היועץ המשפטי לממשלה פ"ד יא 677, 681 (1957); ע"פ 677/84 דוד אביטן ואח' נ' מדינת ישראל פ"ד מא(4) 33, 45 (1987); ע"פ 355/88 לוי נ' מדינת ישראל פ"ד מג(3) 221.

במקרה דנן, לא הוצג כל הסבר לאי הצגת הגרסה הנוכחית בפני השוטרת.

הנאשם נשאל מדוע לא שאל את השוטרת לסיבת עיכובו, אם לא עשה דבר, והשיב: "אני מכבד שוטרים" (עמ' 4 ש' 18-22 לפרוטוקול). הסברו לפיו מפאת כבודה של השוטרת לא בירר מהי הסיבה לרישום הדו"ח ולא הביא בפניה את גרסתו במלואה ביחס למרחק הנסיעה, אינו מתיישב עם תגובתו הבוטה בדו"ח ת/1 : "אני יגיע איתך עד לבית המשפט".

8. עדות הנאשם לוקה בסתירות מהותיות הנוגעות לסלע המחלוקת בין הצדדים, שהנו מרחק הנסיעה בנתיב השמאלי.